English

 


פרסומי PMW
חקירתו של מחבל פלסטיני מוכיחה: תשלומי הרש"פ מעודדים טרור
Share |
     
חקירה של מחבל פלסטיני מוכיחה:
תשלומי הרש"פ מעודדים טרור
 
מחבל פלסטיני: "הצטברו לי חובות... החלטתי לעשות משהו רציני כמו פעולת רצח, משהו שבו אהרוג וגם אמות, וכך משפחתי תקבל כסף (כלומר, מהרש"פ) ותחייה ברווחה... אם לא יתאפשר לי להרוג חיילים, אני אנסה מתנחלים, שומרים, כלומר כל מטרה ישראלית - העיקר שאמות ושיהרגו אותי, כדי שילדיי יקבלו קצבה [מהרש"פ] ויחיו מרוצים."
[תמליל חקירת מחבל פלסטיני ע"י משטרת ישראל]
 
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
 
בעקבות שימוע בסנאט האמריקאי ב-12/7/2017 בעניין הצעת חוק ע"ש 'טיילור פורס', אשר תעצור כל מימון אמריקני לרש"פ עד שהיא תפסיק לשלם משכורות למחבלים אסירים וקצבאות למשפחות מחבלים הרוגים ("שהידים"), מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" מפרסם תמליל חקירתו של מחבל פלסטיני ע"י משטרת ישראל שהמכון קיבל ותרגם מערבית.
 
המחבל, ח'אלד רג'וב, נעצר אחרי ניסיון כושל לרצוח ישראלים בפיגוע דריסה בבית חגי ב-02/02/2014. במהלך חקירתו הסביר רג'וב כי המניע שלו לפיגוע היה שגם הוא עצמו ייהרג במהלך הפיגוע, ושמשפחתו תקבל בעקבות זאת תשלומים חודשיים מהרש"פ.  במילים שלו:  "...כל מטרה ישראלית - העיקר שאמות ושיהרגו אותי, כדי שילדיי יקבלו קצבה [מהרש"פ] ויחיו מרוצים."
 
אם ח'אלד רג'וב היה נהרג על ידי כוחות הביטחון של ישראל במהלך הפיגוע, הרש"פ היתה מכריזה עליו כ-"שהיד", ודבר זה היה מבטיח למשפחתו קצבה חודשית קבועה מהרש"פ בסך 2,800 ש"ח: 1,400 תשלום בסיסי, 400 עבור אשתו, ו-200 עבור כל אחד מחמשת ילדיו.
 
דבריו של ח'אלד רג'וב בחקירה מוכיחים שהתגמולים החודשיים שהרש"פ נותנת למחבלים ולמשפחות של "שהידים" מהווים עידוד לטרור באופן ברור.
 
במהלך חקירתו המחבל ח'אלד רג'וב הדגיש שוב ושוב את נחישותו לרצוח ישראלים על מנת לקבל קצבאות מהרש"פ עבור משפחתו:
 
חוקר משטרת ישראל: "למה החלטת להרוג דווקא חיילים ולא מישהו אחר?"
 
ח'אלד רג'וב: "הכי טוב להרוג חיילים; כך גם יש להם נשק, והם יירו בי ויהרגו אותי. אבל אם לא יתאפשר לי להרוג חיילים, אני אנסה מתנחלים, שומרים, כלומר כל מטרה ישראלית - העיקר שאמות ושיהרגו אותי, כדי שילדיי יקבלו קצבה [מהרש"פ] ויחיו מרוצים."
 
חוקר: "מה ביקשת להשיג בהרג חיילים או מתנחלים או כל מטרה ישראלית?"
 
רג'וב: "כדי שיירו בי ואמות, וילדיי יקבלו קצבה."
 
חוקר: "אתה עדיין נחוש לעשות זאת?"
 
רג'וב: "בוודאי, במאה אחוז. אני אומר לך -  אם תשחררו אותי, אני אעשה זאת שוב בהקדם האפשרי. אני אביא מכונית נוספת, ואדרוס [את החיילים] בעמדה הצבאית הראשונה שאראה. אהרוג מהם כמה שאפשר, והם יירו בי ואני אמות. אין פתרון אחר..."

חוקר: "אתה רוצה להוסיף משהו?"

רג'וב: "... אני אומר לך פעם נוספת - אני לא מתחרט על מה שעשיתי, ואם יתאפשר לי, אעשה זאת שוב ואהרוג חיילים או כל ישראלי שייקרה בדרכי."
[חקירתו של ח'אלד רג'וב על ידי משטרת ישראל, 2/02/2014]
 
להלן קטע ארוך יותר מתמליל חקירתו של המחבל הפלסטיני ח'אלד רג'וב על ידי משטרת ישראל:
 
ח'אלד רג'וב: "אני אדם עם משפחה של שבע נפשות, כולל אני ואשתי. אני לא עובד והצטברו לי חובות גדולים, ואינני מסוגל לשלם אותם. הגעתי למצב שאם בני רוצה שקל, אין לי מה לתת לו. לכן החלטתי למות - לא משנה איך, בתלייה, בכל דרך, [רק] למות. חשבתי על העניין ואמרתי לעצמי שאם אמות בתלייה או בכל דרך אחרת לא ייצא לי מזה כלום, אז החלטתי לעשות משהו רציני, כמו פעולת רצח, משהו שבו אהרוג וגם אמות, וכך משפחתי תקבל כסף [מהרש"פ] ותחייה ברווחה, כלומר ייצא משהו מהמוות שלי. לבסוף החלטתי להרוג חיילים ישראלים. יצאתי במכונית ונסעתי לאל-פוואר לצומת, כי תמיד יש שם עמדה צבאית, ואמרתי [לעצמי] שאדרוס אותם [החיילים] במכוניתי ואהרוג כמה שאני יכול, והם יירו בי ויהרגו אותי, אך לא מצאתי עמדה צבאית באל-פוואר. המשכתי לנסוע לנקודה השנייה, לשער [הישוב בית] חגי, כי אני יודע שתמיד עומדים שם חיילים, ואמרתי [לעצמי] שאדרוס אותם ואהרוג מהם כמה שאפשר, והם יהרגו אותי. אולם, גם שם לא מצאתי. לא היתה לי תקווה או דרך אחרת, ופרצתי את השער להתנחלות. אמרתי [לעצמי] שאני יכול להרוג את השומר, ואז יירו בי. פרצתי עם המכונית ושברתי אותו [השער] ונכנסתי לשער השני, אך לא יכולתי לשבור אותו' והשומרים היו מאחורי השער השני. ניסיתי לשבור אותו כדי להפיל אותו עליהם, אך הוא לא נפל והם לא ירו בי, אלא תפסו אותי. נפצעתי באירוע ולקחו אותי לבית החולים..."
 
חוקר משטרת ישראל: "ניסית להרוג את השומרים שהיו מאחורי השער?"
 
רג'וב: "כן, בדיוק, ניסיתי להפיל את השער עליהם. פגעתי בו פעמיים, אך הוא לא נפל, ואז תפסו אותי והמכונית נשארה אצלם. חבל שלא הצלחתי להרוג אף אחד, ואני נחוש בדעתי, כלומר אם תשחררו אותי עכשיו, אני אקח מכונית, אחפש חיילים ואדרוס אותם ואהרוג אותם. אני נחוש לעשות זאת."
 
חוקר: "יש לך נשק?"
 
רג'וב: "מעולם לא נשאתי [נשק]."
 
חוקר: "חשבתי להביא נשק כלשהו?"
 
רג'וב: "אין לי מה לאכול, איך אביא נשק?"
 
חוקר: "אבל למה החלטת להרוג דווקא חיילים ולא מישהו אחר?"
 
רג'וב: "הכי טוב להרוג חיילים; כך גם יש להם נשק, והם יירו בי ויהרגו אותי. אבל אם לא יתאפשר לי להרוג חיילים, אני אנסה מתנחלים, שומרים, כלומר כל מטרה ישראלית - העיקר שאמות ושיהרגו אותי, כדי שילדיי יקבלו קצבה [מהרש"פ] ויחיו מרוצים."
 
חוקר: "מה ביקשת להשיג בהרג חיילים או מתנחלים או כל מטרה ישראלית?"
 
רג'וב: "כדי שיירו בי ואמות, וילדיי יקבלו קצבה."
 
חוקר: "אתה עדיין נחוש לעשות זאת?"
 
רג'וב: "בוודאי, במאה אחוז. אני אומר לך -  אם תשחררו אותי, אני אעשה זאת שוב בהקדם האפשרי. אני אביא מכונית נוספת, ואדרוס [את החיילים] בעמדה הצבאית הראשונה שאראה. אהרוג מהם כמה שאפשר, והם יירו בי ואני אמות. אין פיתרון אחר."
 
חוקר: "אם יתאפשר לך להרוג חיילים או [אזרח] ישראלי בדרך אחרת - ירי, דקירה או כל דבר אחר - האם תעשה זאת?"
 
רג'וב: "לא יודע. דבר כזה מצריך בדיקה. למה? כי אחד כמוני, קטן ממדים ונכה ברגלו, אני בקושי הולך, חייב תכנית מדוקדקת כדי להרוג בדרך אחרת. הדרך הכי קלה לאחד כמוני היא לדרוס במכונית."
 
חוקר: "אתה רוצה להוסיף משהו?"
 
רג'וב: "לא, תהיה בריא. אבל אני אומר לך פעם נוספת - אני לא מתחרט על מה שעשיתי, ואם יתאפשר לי, אעשה זאת שוב ואהרוג חיילים או כל ישראלי שייקרה בדרכי."
[חקירת המחבל הפלסטיני ח'אלד רג'וב על ידי משטרת ישראל, 2/02/2014]

  
 


הידיעה הקודמת הידיעה הבאה



לארכיון פרסומי PMW




Created by swat