הכחשת השואה, סילופה ועיוות המשמעות שלה, הם מרכיבים חשובים באידיאולוגיה הפלסטינית. תכנית לילדים בטלוויזיה הפלסטינית שידרה ב-2004 הצגה, שלימדה כי ישראל שרפה את הפלסטינים בתנורים, ובתערוכה בעזה, הציבו ילדים בובות בתוך דגם של תנור שעליו מגן דוד וצלב קרס.

היסטוריון פלסטיני בכיר אמר בשידורי הטלוויזיה הפלסטינית כי :"לא היה דכאו, ולא אושוויץ; אלה היו אתרי חיטוי."
תכנית תעודה בטלוויזיית חמאס הבהירה כי המנהיגים היהודים הם אלה שתכננו את השואה, בכדי לחסל את היהודים "הנכים והמוגבלים."

תשבץ בעיתון הרשמי של הרשות הפלסטינית הגדיר את "יד ושם" כ"מרכז להנצחת השואה והשקר." עיתון זה פרסם בנוסף גם מאמרים רבים המכחישים את השואה, שזכתה בו אף לכינוי "תרנגולת המטילה ביצי זהב."

ספרי לימוד בהוצאת משרד החינוך הפלסטיני מלמדים את ההיסטוריה של מלחמת העולם השנייה בפירוט רב, להוציא נושא השואה, הזוכה להתעלמות מוחלטת. אחד מספרי הלימוד להיסטוריה מלמד את הילדים כי הנאציזם היה אידיאולוגיה גזענית ושפושעי המלחמה הנאצים הועמדו למשפט, אך אינו מציין מהם הפשעים של אלה שהועמדו לדין, ולא את העובדה כי האידיאולוגיה הגזענית הזו כוונה נגד היהודים.

החינוך הפלסטיני מעלים את השואה מעל דפי ההיסטוריה, ועושה שימוש לרעה במושג "שואה" לצרכי השקרים והעלילות של הרשות נגד ישראל.

הסרטון המוצג כאן הוא מתוך תכנית ילדים בטלוויזיה הפלסטינית, המלמדת כי ישראל שרפה בתנורים את הפלסטינים:
 

"הם [ישראל] אלה שעשו את השואה, הסכין שלהם חותכת לאורך ולרוחב בשרנו...
הם פתחו את התנורים, כדי לשרוף בהם בני אדם.
הם הרסו את הכפרים, ושרפו את הערים.
וכשתנור אחד הפסיק לפעול, הם הדליקו מאה אחרים.
ידיהם מגואלות בדם ילדינו."

[הטלוויזיה הפלסטינית, 25/03/2004]