סוגיות פנים בחברה הפלסטינית
יחסי פת"ח-חמאס
ארגון החמאס נמצא מזה שנים רבות ברשימות ארגוני הטרור הבלתי-חוקיים של הדמוקרטיות המערביות. בינואר 2006, ארגון חמאס התמודד כמפלגה פוליטית בבחירות ברשות הפלסטינית וזכה ב-56% מהמושבים במועצה המחוקקת. המהפך גרם לערעור היציבות הפוליטית ברשות, שכן ראש הממשלה החדש, איסמעיל הנייה, מונה מטעם חמאס, ואילו יו"ר הרשות, מחמוד עבאס, שייך לתנועת פת"ח.

ביוני 2007, בסופו של עימות אזרחי בין חמאס לפת"ח ברצועת עזה, השתלטה חמאס על הרצועה. מאותו יום, שולטת חמאס ברצועת עזה, בעוד הגדה המערבית עודנה בשליטת פת"ח. האיבה ההדדית עמוקה, ומאבק הכוחות בין הארגונים הפך לסוגיה דומיננטית בחברה הפלסטינית. ברוב הסקרים הנערכים ברשות, מגדירים הפלסטינים את הפילוג כדאגתם העיקרית.

על אף קריאת האוכלוסייה לאחדות, ממשיכה ההנהגה הפוליטית להחליף האשמות בסוגיות של שחיתות ופשע. בעזה, ארגון חמאס אסר ואף עינה רבים מפעילי פת"ח; ובאזורים תחת שליטת הרשות הפלסטינית, אוסרת פת"ח באופן קבוע פעילי חמאס.

מעניין לציין כי מעצרי פת"ח של פעילי חמאס התפרשו באופן מוטעה כמלחמה של הרשות נגד הטרור הפלסטיני נגד ישראל. אך, אין ספק כי מה שעומד מאחורי הדבר הוא השנאה העמוקה בין הפלגים.

יחידה זו עוקבת אחר היחסים בין הארגונים – אחת הסוגיות הבוערות בחברה הפלסטינית: