היטלר נערץ במגזין לנוער של אש"ף משום שרצח יהודים
היטלר לנערה פלסטינית בחלומה:
"הרגתי אותם [את היהודים] כדי שתדעו
שהם עם אשר זורע חורבן על פני הארץ."
דיווח זה יצא לראשונה באנגלית ב- 20/12/2011
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
להלן קטע מתוך הספר "רמייה: הבגידה בתהליך השלום," פרק 14, חלק 1:
הרשות הפלסטינית מממנת מגזין חודשי לילדים ונוער בשם זייזאפונה. תוכן המגזין כולל חומרים שנכתבו על ידי צוות המגזין וגם חיבורים ושירים שנכתבו על ידי ילדים. בשל כך, זייזאפונה גם מייצג את הערכים של המחנכים וגם מתפקד כחלון לתוך מחשבותיהם של הילדים הפלסטינים המשתתפים. המגזין מפורסם בחסות הוועדה הלאומית הפלסטינית לחינוך, תרבות ומדעים, גוף המשויך לאש"ף.
רוב התכנים בזייזאפונה חינוכיים וחיוביים. המגזין מקדם ערכי משפחה, מעודד ילדים לקרוא ולהשתתף בבניית חברה מודרנית ודמוקרטית. עם זאת, מסרים חיוביים אלו מכוונים לחברה הפלסטינית, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. כשמדובר בישראל ויהודים, זייזאפונה משנה את הטון ומציג תכנים המאדירים ג'יהאד נגד ישראל ומשבחים את השהאדה (מוות למען אללה) ואת השהידים עצמם.
הביטוי החריף ביותר לדמוניזציה של יהודים במגזין היא פרסום חיבור של נערה בגיל העשרה בו היטלר מוצג כדמות חיובית הראויה להערכה משום שהרג יהודים במטרה להטיב לעולם.
הנערה שואלת בחלומה את היטלר: "אתה זה שהרג את היהודים?" היטלר עונה: "כן. הרגתי אותם [את היהודים] כדי שתדעו שהם עם אשר זורע חורבן על פני הארץ." כמו יתר מסרי השנאה, המסר הזה מופיע בתוך סיפור בעל מסרים חיוביים הנאמרים מפי דמויות נערצות, וביניהן חתן פרס נובל, מלומד ומתמטיקאי. ראה למטה את הטקסט המלא.
בנוסף, המגזין מציג עולם שבו "פלסטין" מחליפה את ישראל, בכך שהוא מתייחס לערים ישראליות כחיפה ויפו כנמצאות ב"פלסטין" או כערים "כבושות". המגזין דוחה את זכות הקיום של ישראל בכך שהוא טוען שישראל היא ארץ "גזולה" או "כבושה", ועושה דמוניזציה לישראל וליהודים. כרבע מהחומרים במגזין שנכתבו על ידי ילדים הם בנושאים לאומיים, ובתוכם ביטויים של שנאה ודה-לגיטימציה נגד יהודים וישראל, המשקפים את המסרים המועברים על ידי הנהגת הרשות הפלסטינית דרך התקשורת הרשמית, מערכת החינוך ועוד מסגרות הנמצאות בשליטת הרש"פ.
דווקא מפני שהמגזין אינו עוסק כולו בשנאה, אלא הוא באופן כללי מקדם ערכים חיוביים, השנאה המבוטאת בו כלפי ישראל ויהודים היא כה מזיקה. כל המסרים החיוביים הנוגעים לדו-קיום ושלום, המצויים בשפע לאורך המגזין, חלים על כולם מלבד הישראלים והיהודים. המסר של זייזאפונה בנוגע לישראלים ויהודים הוא כי הם קבוצה נפרדת משאר בני האדם והקבוצות הדתיות: עבור האחרים - שלום, דו-קיום ושיתוף פעולה; עבור הישראלים והיהודים - שנאה, עימות וג'יהאד.
היטלר ראוי להערכה משום שרצח יהודים
מגזין זייזאפונה פרסם חיבור שנכתב על ידי נערה בכיתה י', שבו היטלר זוכה להערכה רבה משום שהוא הרג יהודים - פעולה המוצגת כהישג חיובי למען האנושות. הנערה מתארת חלום שבו היא פוגשת ארבע דמויות או אישים היסטוריים. כולם מוצגים כדמויות מופת נערצות, וההישג המיוחד של כל אחד מהם הוא נושא לשיחה קצרה בין הנערה והאישיות. שלושה מביניהם הם: אל-ח'ואריזמי - מתמטיקאי מוסלמי ידוע בן המאה ה-9; נגיבּ מחפוז - סופר מצרי שזכה בפרס נובל; צלאח א-דין - המנהיג המוסלמי שניצח את הנוצרים הצלבנים וכבש את ירושלים במאה ה-12. דמות המופת הרביעית בחלום, היחיד שאינו מוסלמי, הוא אדולף היטלר.
כל הארבעה מוצגים כדמויות חיוביות, וכל אחד מהם משיא עצה לנערה הצעירה, לה היא שומעת. "פועלו המפורסם" של היטלר שבגינו הוא זוכה להערכה, הוא כי הוא הרג את היהודים, "כדי שתדעו שהם עם אשר זורע חורבן על פני הארץ." היטלר מייעץ לנערה להתאזר ב"אורך-רוח וסבלנות" אל מול הסבל שהיהודים גורמים לפלסטינים. הנערה מודה להיטלר על העצה.
יש לציין כי העורכים של זייזאפונה בחרו לכלול את החיבור הזה במגזין, מבלי להסתייג או להרחיק עצמם מההערצה להיטלר. הם מצאו את הצגת היטלר כדמות מופת כמסר לגיטימי לילדים הפלסטינים.
להלן החיבור שהתפרסם בזייזאפונה, המציג את היטלר יחד עם מספר דמויות מופת חיוביות:
"באחד הימים החמים, הייתי עייפה מאוד, לאחר יום קשה... והנה ראיתי לפניי ארבע דלתות לבנות. פתחתי אותן בסדר אקראי.
פתחתי את הדלת הראשונה וראיתי מקום יפה מלא בפרחים. הופתעתי לראות שם איש, ושאלתי אותו: 'מי אתה?'
הוא אמר: 'אני אל-ח'ואריזמי.' [מתמטיקאי פרסי מהמאה התשיעית שחי בבגדאד, ידוע בשל תרומתו למדע האלגברה]
אמרתי: 'אתה הוא זה שהמציא את המתמטיקה והחשבון?'
הוא אמר: 'כן, ומה מצבכם היום?'
אמרתי: 'הערבים והמוסלמים היום שרויים בתרדמה עמוקה, ואינם יכולים לעשות דבר. הם התרחקו מכל המדעים.'
הוא [אל-ח'ואריזמי] אמר: 'כן, אני יודע. יום יבוא ובו הערבים ישובו לתפארתם. ואת, יש לך תפקיד גדול והוא להתעניין במדעי המוסלמים, ולשמור עליהם מפני השכחה.'
אמרתי: 'אני מבטיחה לך, ויצאתי מהדלת.'
פניתי לדלת השניה, ושם חיכה לי היטלר.
אמרתי: 'אתה זה שהרג את היהודים?'
הוא [היטלר] אמר: 'כן. הרגתי אותם [את היהודים] כדי שתדעו כי הם עם אשר זורע חורבן על פני הארץ. ואני מבקש ממך אורך-רוח וסבלנות, לגבי הסבל שפלסטין סובלת על ידיהם.'
אמרתי [להיטלר] : 'תודה על העצה.'
לאחר מכן פניתי לדלת השלישית ופגשתי את נגיבּ מחפוז [סופר מצרי זוכה פרס נובל], שהיה זה שהכיר הכי טוב את ערך הזמן וניצולו.
הוא אמר: 'התחביב של האנשים בעת הזו, נהיה הריגת הזמן ובזבוזו, כאילו הם מענישים את עצמם. את, שקדי להשקיע ולנצל את זמנך באופן הטוב ביותר.'
בדלת הרביעית פגשתי את צלאח א-דין אל-איובּי. הוא אמר: 'אני צלאח א-דין.'
אמרתי: 'אתה הוא ששחרר את ירושלים ו[מסגד] אל-אקצא.'
הוא ענה: 'כן.'
אמרתי: 'חזור, הו צלאח א-דין, שהרי ירושלים ופלסטין זועקות, ואין עונה.'
הוא [צלאח א-דין] אמר: 'אני יודע, אך לכל זמן יש את הגברים [שלו], ועוד יבוא האיש המתאים לשחרר את ירושלים.'
ולפני שהשלמתי את חלומי, צלצל השעון המעורר והקצתי. השעה היתה שבע בבוקר, והייתי צריכה ללכת לבית הספר מוקדם, מאחר שהבטחתי לנגיבּ מחפוז שאנצל היטב את הזמן."
[זייזאפונה, פברואר 2011]
למרות שהערצה של נערה פלסטינית בגיל העשרה להיטלר, מפני שהוא הרג יהודים, היא דבר המעורר שאט נפש, אין זה דבר בלתי צפוי. כפי ש"מבט לתקשורת פלסטינית" מתעד, ילדים פלסטינים גדלים ומתחנכים עם המסר שהריגת ישראלים ויהודים היא מעשה גבורה. הרשות הפלסטינית קראה רחובות, בתי ספר, תחרויות ספורט ואירועים חברתיים על שם מחבלים פלסטינים שהרגו מאות ישראלים. באירועי תרבות ובפעילויות חינוכיות, הילדים הפלסטינים נחשפים שוב ושוב להאדרת מחבלים שהרגו יהודים. ילדים פלסטינים השתתפו במחנות קיץ על שם דלאל מוגרבי, מחבלת שהובילה פיגוע של חטיפת אוטובוס שבו נרצחו 37 אזרחים, ושיחקו בטורנירי כדורגל על שם עבד אל-באסט עודה, המחבל המתאבד שרצח 31 ישראלים בפיגוע ליל הסדר בנתניה. אין זה מפתיע שילד פלסטיני אשר חונך לראות את מי שרצחו יהודים כדמויות מופת וכגיבורים, יסיק שהיטלר, מי שרצח את המספר הגדול ביותר של יהודים, ראוי באופן דומה להערצה.
על המוציאים לאור וצוות היעוץ של זייזאפונה:
המגזין לילדים ונוער יוצא לאור על ידי אגודת זייזאפונה לפיתוח תרבות הילד, בחסות "הוועדה הלאומית הפלסטינית לחינוך ותרבות ומדעים," גוף המשויך לאש"ף.
למגזין יש ועדה מייעצת המורכבת ממחנכים ומגורמים ברש"פ, כולל, תת-שר החינוך הפלסטיני, ג'יהאד זכארנה, והשרה הפלסטינית לשעבר לענייני נשים, זוהירה כמאל. [זייזאפונה, פברואר 2011]
המגזין זייזאפונה הוא חלק מתוכנית חינוכית רחבה של הרשות הפלסטינית, אשר העבירה 90,000 ש"ח בשנת 2010, ובשנת 2011 העבירה למגזין מימון של 10,000 ש"ח בחודש.
מאז אוגוסט 2011, המגזין ממומן גם על ידי ארגון אונסק"ו וקרן MDG-F, קרן הומניטארית באו"ם הממומנת על-ידי ממשלת ספרד. [זייזאפונה, אוגוסט 2011]. בגיליון אוקטובר 2011 של המגזין מופיעה הערה: "הדעות המתפרסמות במגזין אינן מביעות בהכרח את השקפת אונסק"ו."
סגן יו"ר אגודת זייזאפונה, עבד אל-כרים זיאדה, הסביר על המימון של זייזאפונה:
"במגזין יש פרסומות, שמממנות חלק מההוצאות. בשנת 2010-2011 יש לנו מינויים של תלמידים ושל בתי הספר וזה גם עוזר לנו [במימון]. אנו בני מזל שהרשות הפלסטינית וראש הממשלה [סלאם פיאד] עזרו לנו השנה בסיוע על סך 90 אלף ש"ח לכיסוי הוצאות המגזין והאגודה וזה נתן לנו דחיפה קדימה. השבח לאל יש הסכמה חדשה על תשלום [מאת הרש"פ] של עשרת אלפים ש"ח מידי חודש לכיסוי [הוצאות] המגזין."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), ב-9 וב-13 במאי, 2010]
הקטע לעיל לקוח מתוך הספר "רמייה: הבגידה בתהליך השלום," שיצא לאור לאחרונה על ידי "מבט לתקשורת פלסטינית." הספר כולל ניתוח ארוך יותר של החומרים הנמצאים בגליונות של זייזאפונה ממאי 2010 ועד אוגוסט 2011, המתמקד במסרים הנוגעים לישראלים והיהודים. הספר כולל גם תמצית של המסרים החיוביים בזייזאפונה, שאינם קשורים לישראל.
לרכישת הספר "רמייה: הבגידה בתהליך השלום" באנגלית, לחץ כאן. |