הטלוויזיה הפלסטינית מראיינת את אחותה של המחבלת דלאל מוגרבי ביום השנה למתקפת הטרור
הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ - 11/03/2010

 
ראיון טלוויזיוני עם רשידה מוגרבי, אחותה של המחבלת דלאל מוגרבי:

המנחה: "עכשיו נעבור, צופים יקרים, לפרק של כבוד בהיסטוריה של העם הפלסטיני. היום בשנת 1978 השהידה דלאל מוגרבי עמדה לפגוש את ריבונה באמצעות ביצוע פעולת הקרבה עצמית ובקשת שהאדה בלב מדינת הכיבוש. הפעולה זעזעה אז את ישות הכיבוש, והותירה טביעות אצבעות עד ימינו ולשנים הבאות. דלאל מוגרבי, השהידה הפלסטינית, הפכה לסמל ולמופת של התנגדות, הקרבה ואסתשהאד, מופת לנתינה ולפדיון המולדת."

[רשידה נשאלת מה יש לה לומר ביום הזה ומשיבה:] "זהו יום פאר וגאווה לעמנו הפלסטיני ופגיעה בציונים, שרואים בו יום דמים עבורם. זהו יום גאווה עבורנו כמו שיום, שנראה בעיניהם כיום העצמאות, הוא יום אסון [נכבה] שלנו."

[מספרת על האישיות של דלאל]: "לפני שהיא יצאה לפעולה ומתה כשהידה, דלאל השאירה מסר לאבא - צוואה לכל אחינו הלוחמים להפנות את הרובים, כל הרובים לעבר האויב הציוני. ואם ירצה אללה, אם אנשים לא שמו לב לצוואה, שישימו לב עכשיו שעלינו להתאחד ושרובינו יתאחדו נגד האויב, שגוזל את אדמתנו ולא אחד נגד השני."

[רשידה נשאלת אם צוואת דלאל מקוימת ומשיבה:] "ברור שתנועת פת"ח או רוב בני תנועת פת"ח, שמאמינים בקו שלה, שמרו את צוואת דלאל, לא הפנו את הנשק לכיוון פלסטינים והרובים נשארו נגד האויב הציוני. אם ירצה אללה, מי שלא מודע לעניין הזה, שיהיה מודע לו: אנו בסכנה, הסוגיה שלנו בסכנה והרובים, כל הרובים צריכים להיות מופנים לאויב הציוני, כמו שציוותה דלאל לפני שלושים שנה."

[רשידה מספרת איך נודע לה על הפיגוע – היא שמעה על פיגוע גדול בפלסטין ומייד ידעה שמדובר ב"דלאל וחוליית הגיבורים שלה. אנחנו לא יכולים לשכוח שכל מי שהשתתף בפעולה היו גיבורים, במלוא מובן המילה."]

[רשידה נשאלת מה יש לה לומר לסיום ביום מותה של דלאל כשהידה ומשיבה:] "אני סבורה כי זוהי זכות שרבים מבני עמנו רואים בו יום גאווה לעם הפלסטיני ולאישה הפלסטינית, שהגשימה מאבקים לאורך ההיסטוריה. דלאל היא גאווה לאישה הפלסטינית. זכותנו לכבד אותה. ישנה דרישה ישראלית שלא לחגוג לכבוד דלאל. ישנם תלמידי תיכון ובני נוער, צעירי פת"ח, שנחושים לגבי זכותם לכבד את דלאל היום. הם רוצים להתכנס בשעה 13:00 בצהרים מסביב לכיכר, שתיקרא על שם דלאל היום בצהרים ובעזרת אללה נראה אתכם שם כדי שכולנו נתעד את גאוותנו בלוחמות שלנו, באישה הפלסטינית - בדלאל מוגרבי."

[הערה: דלאל מוגרבי הנהיגה את מתקפת הטרור הקטלנית ביותר בתולדות ישראל, פיגוע "אוטובוס הדמים" בכביש החוף בשנת 1978, במהלכו נחטף אוטובוס נוסעים ונרצחו 37 ישראלים, ביניהם 12 ילדים.]