English

 


פרסומי PMW
תגמול לטרור בחסות שירות בתי הסוהר
Share |
תגמול לטרור בחסות שירות בתי הסוהר
 
מאת עו"ד מוריס הירש

מדי חודש משלמת הרשות הפלסטינית סכומי כסף גדולים לכל המחבלים הכלואים בישראל, וזאת כתגמול בעבור ביצוע מעשי טרור. למרות שכבר נקבע על ידי בית המשפט ועל ידי היועץ המשפטי לממשלה שתשלומים אלה מהווים הפרה של הוראות חוק המאבק בטרור, שירות בתי הסוהר ממשיך לשתף פעולה עם הרש"פ ועם המחבלים, ומאפשר למחבלים לקבל את הכספים האסורים וליהנות מהם. מצב עגום זה, שבו אחת מזרועות האכיפה של מדינת ישראל מפרה את החוק ומאפשרת העברה של כספי תגמול למחבלים, ובכלל זה רבי מרצחים, חייב להיפסק.

חוק האסירים והאסירים המשוחררים שנחקק על ידי הרש"פ בשנת 2004 ("חוק האסירים") מסדיר את התחייבות הרש"פ לשלם למחבלים הכלואים תגמולים על פעילות טרור. תגמולים אלה מתחלקים לשני רכיבים.

הרכיב המרכזי של תגמולי הטרור הוא המשכורות החודשיות שמשלמת הרש"פ למחבלים הכלואים. המשכורות נעות בין 1,400 ש"ח ל-12,000 ש"ח לחודש, וזאת בהתאם לתקופת הכליאה בפועל של המחבל ומצבו האישי. משכורות אלה מופקדות לחשבונות באחד הבנקים שפועלים ברש"פ, וזאת על פי החלטתם של המחבלים. תשלומים אלה מוסדרים בסעיף 7 לחוק האסירים הנ"ל.

הרכיב השני של תגמולי הטרור הוא סכום בסך 400 ש"ח שהרש"פ משלמת כל חודש לכל מחבל כלוא, וזאת בדרך של הפקדה ישירה מהרש"פ, דרך בנק הדואר הישראלי, ובחסות שב"ס, לחשבונו של המחבל, וזאת לצורך השימוש שלו בקנטינה של בית הסוהר. תשלומים אלה מוסדרים בסעיף 6 לחוק האסירים הנ"ל.

בדצמבר 2019, קבע היועץ המשפטי לממשלה כי תשלומים אלה, שניהם ביחד וכל אחד לחוד, מפרים את סעיף 32 לחוק המאבק בטרור, האוסר על ביצוע פעולה ברכוש טרור "לתגמל בעבור ביצוע של עבירת טרור חמורה". על פי חוק המאבק בטרור המונח "פעולה ברכוש" כולל: "הקניה או קבלה של בעלות או של זכות אחרת ברכוש, בין שהיא קניינית ובין שאינה קניינית, בתמורה או שלא בתמורה, וכן פעולה ברכוש שהיא גיוס, מסירה, קבלה, החזקה, המרה, פעולה בנקאית, השקעה, פעולה בניירות ערך או החזקה בהם, תיווך, מתן או קבלת אשראי, ייבוא, ייצוא או יצירת נאמנות, או ערבוב של רכוש טרור עם רכוש אחר גם אם אינו רכוש טרור."

בעקבות עמדת היועץ המשפטי לממשלה המליץ מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" לשר הביטחון לפעול לתפיסת המשכורות ששילמה הרש"פ למחבלים שהם אזרחי או תושבי מדינת ישראל. לאחרונה, אישר בית המשפט תפיסת כספים עליה הורה שר הביטחון, לאחר שאימץ את המלצת המכון.

חשוב לציין שלמרות המצב הכלכלי הרעוע שבו נמצאת הרש"פ, לאחרונה התראיין ראש רשות האסירים והאסירים המשוחררים, קדרי אבו בכר, והבהיר כי למרות הקיצוץ הרוחבי במשכורות של כל עובדי המגזר הציבורי ברש"פ, ובכלל זה המחבלים, הרי שהרש"פ ממשיכה להפקיד את כספי הקנטינה של המחבלים ללא שינוי.  

 

״ראשית - יש משבר כלכלי, בין אם ברשות [לענייני אסירים] ובין אם ברש"פ באופן כללי. אנו עדים לקושי של הרשות [הפלסטינית] להעביר חצי משכורת לפקידים. בנוגע לרשות לענייני אסירים - יש לנו את הקנטינה שמשולמות חודשית לאסירים. לא נוגעים בזה, הן משולמות, וגם ב־1 בחודש הנוכחי העבירו לנו את [כספי] הקנטינה כמו שהם״. 

[עמוד הפייסבוק של רשות האסירים, 7/9/2020]

 

להשלמת התמונה נציין שהרש"פ מרבה להצדיק את תגמוליה למחבלים על בסיס סעיף 98 לאמנת ז'נבה הרביעית. מדובר בשקר מוחלט. סעיף 98 לאמנה מסדיר הפקדות מסויימות לקבוצת אנשים שמוגדרים בסעיף כ-"internees". קבוצה זו, שמוגבלת לעצורים מנהליים או לאנשים שתוחם מקום מגוריהם, היא שונה לחלוטין משאר ה- "detainees" (מחבלים עצורים אגב הליכי העמדה לדין ומחבלים מורשעים שנידונו לעונשי מאסר לריצוי בפועל). הרוב המוחלט של המחבלים המוחזקים בבתי הסוהר הישראלים אינם עצורים מנהליים, אלא מחבלים שעומדים לדין, או כבר הורשעו, בגין ביצוע מעשי טרור. רק מהסיבה הזאת, ובמצטבר לכל שאר הטענות ביחס לתחולת אמנת ז'נבה הרביעית על המתרחש באיו"ש, יש לדחות את טענת הרש"פ להצדקת תגמוליה לטרור מכוח סעיף 98 לאמנה.

משמעות הדבר היא פשוטה. ההפקדות שמפקידה הרש"פ, בסך 400 ש"ח כל חודש, לכל מחבל עצור ולמחבלים המורשעים המוחזקים בבתי כלא בישראל, הן אסורות על פי דין ומהוות הפרה של חוק המאבק בטרור.

משכך, יש לאסור על המחבלים הכלואים לקבל תשלומים אלה, ובאופן מיידי, ולתקן את פקודת שב"ס שעוסקת ב"הפקדות משפחה ואחרים לחשבון האסיר", שמזכירה את הפקדות הרש"פ למחבלים, כאילו מדובר בתשלום לגיטימי שאין בו הפרה בוטה של חוק המאבק בטרור.
            



הידיעה הקודמת הידיעה הבאה



לארכיון פרסומי PMW




Created by swat