פרסומי PMW
מדוע לא מעמידים לדין את הרוצחים כרים יונס ומאהר יונס בגין הפרת חוק המאבק בטרור?
Share |

 

מדוע לא מעמידים לדין את הרוצחים כרים יונס

ומאהר יונס בגין הפרת חוק המאבק בטרור?

 

מוריס הירש, עו"ד

על פי קביעת שר הביטחון, ח"כ בני גנץ, הרש"פ שילמה לכל אחד מהמחבלים כרים ומאהר יונס סכום בסך 335,362 ₪, וזאת כתגמול על כך שחטפו ורצחו את החייל אברהם ברומברג, ז"ל. תשלום כספים כתגמול על ביצוע מעשה טרור – רצח החייל – וקבלתם, מהווה עבירה על חוק המאבק בטרור. למרות זאת, מסיבות שאינן ברורות, נראה שגורמי אכיפת החוק טרם פתחו בחקירה נגד שני הרוצחים וכתוצאה מכך אף טרם התקבלה ההחלטה להעמיד לדין את הרוצחים בגין ביצוע העבירות החדשות. והתוצאה העגומה תהיה שחרורם בעוד כחודש, מבלי שנענשו בגין קבלת תגמולי הטרור.

בשנת 1980 רצחו המחבלים כרים ומאהר יונס, ששניהם אזרחי מדינת ישראל, יחד עם מחבל אחר, את החייל אברהם ברומברג ז"ל. המחבלים נעצרו בשנת 1983, ולאחר הרשעתם נידונו כל חברי החוליה לעונש מוות. עונשם הומתק, בשנת 1984, במסגרת ערעור שהגישו לבית הדין הצבאי לערעורים, והועמד על מאסר עולם. בשנת 2012, החליט נשיא המדינה דאז, שמעון פרס ז"ל, להמתיק פעם נוספת את עונשם על ידי קציבת מאסרי העולם לארבעים שנות מאסר. לנוכח החלטת הקציבה, הרוצח כרים יונס עתיד להשתחרר ביום 5 בינואר 2023, והרוצח מאהר יונס צפוי להשתחרר ביום 19 בינואר 2023.

ביום 18 בספטמבר 2022, חתם שר הביטחון גנץ על צו תפיסה, והורה על תפיסת מיליוני ₪ ששילמה הרש"פ למחבלים ישראלים רבים, כתגמול על ביצוע מעשי טרור. שמותיהם של כרים ומאהר יונס הופיעו בין שמות המחבלים שמהם הורה גנץ לתפוס כספים:

סעיפים 31 ו-32 לחוק המאבק בטרור, תשע"ו-2016 אוסרים על תשלום כספים וקבלת כספים כתגמול על ביצוע מעשה טרור. העונשים הקבועים לצד עבירות אלה, כל אחת לפי נסיבותיה, הם 10 ו-7 שנות מאסר, בהתאמה.

היכן שהשתכנע שר הביטחון שאכן בוצעה עבירה, וכי גורם פלוני שילם וגורם אלמוני קיבל תגמול בעד ביצוע מעשה טרור, קמה סמכותו של שר הביטחון לתפוס את הכספים. במקביל, קם גם החשד, ברמה הכי גבוהה, שבוצע גם מעשה עבירה.

לכן, לצד הפעולה המנהלית של תפיסת הכספים, קיימת גם חובה לפתוח בחקירה, ובהינתן ראיות מספיקות, להעמיד לדין את העבריינים. בענייננו, הואיל והרש"פ שילמה את הכספים למחבלים הרוצחים כתגמול על חטיפתו ורציחתו של חייל צה"ל, האינטרס הציבורי בחקירה ובהעמדה לדין של העבריינים, נמצא ברף הגבוה.

והנה, למרות שחלף למעלה מחודשים מאז הורה שר הביטחון על תפיסת הכספים, טרם נפתחה חקירה וטרם הוגש כתב האישום. במקביל, מתקרבים שני המחבלים למועד שחרורם.

חשוב לציין כי על פי הערכת מכון "מבט לתקשורת פלסטינית," הסכום ששילמה הרש"פ לשני המחבלים כתגמול על רציחתו של ברומברג, גבוה הרבה יותר מהסכום בו נקב שר הביטחון. על פי הערכת המכון, בתקופת כליאתם, הרש"פ שילמה לכל אחד מהמחבלים סכום בסך 2,143,700 ₪. סכום זה כולל תוספת מיוחדת שמשלמת הרש"פ למחבלים שהם אזרחי המדינה.

הסיבות לפער בין הסכום שבו נקב שר הביטחון לבין הסכום המוערך על ידי מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" הן כנראה מגוונות. אחת מהן היא כי במשך שנים רבות נמנעו שרי הביטחון מלראות את תשלומי הרש"פ למחבלים כתגמולי טרור, ונמנעו מלהפעיל את הסמכויות המוקנות להם מאז נחקק חוק איסור מימון טרור, תשס"ה-2005 (שבהמשך בוטל והוחלף על ידי חוק המאבק בטרור). שר הביטחון הראשון שהפעיל את הסמכות היה נפתלי בנט, בשלהי שנת 2019, במהלך מבצע שיזם והוביל המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור, בסמוך לאחר שפורסמה המלצת מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" בעניין.  

ולא זו בלבד. תשלומי הרש"פ למחבלים לא ייפסקו עם שחרורם. על פי החוק ברש"פ – חוק האסירים והאסירים המשוחררים משנת 2004 – והתקנות ליישומו שהותקנו על ידי ממשלת הרש"פ – החלטת ממשלה מס' 15 לשנת 2013 – תקנה להבטחת משרות לאסירים משוחררים – עם שחרורם יקבלו הרוצחים מענק שחרור מיוחד בסך 25,000$, ויזכו למשרה ולשכר בדרגת שר ברש"פ.

כעת נשאלת השאלה, מדוע רשויות האכיפה מוותרות על העמדתם לדין של הרוצחים בגין קבלת כל תגמולי הטרור ששילמה להם הרש"פ?