פרסומי PMW
מדריך פלסטיני רשמי למינוח: במקום "מחבל" אימרו "איש ההתנגדות"
Share |
מדריך פלסטיני רשמי למינוח:
במקום "טרור" אמור "התנגדות";
במקום "פעולות התאבדות" אמור "פעולות בקשת-שהאדה";
במקום "מגן דוד" אמור "כוכב בעל שישה קודקודים"

 
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק

משרד ההסברה של הרשות הפלסטינית פרסם ספר המנחה פלסטינים באילו מלים ומונחים עליהם להשתמש בדיבור ובכתיבה, במקום "המונחים המורעלים" אותם מפיצות ישראל וארה"ב. הספר "המינוח - בתחום התקשורת והתרבות הפוליטית" כולל טבלה המפרטת את "המונחים המורעלים" ואת המונחים הפלסטיניים שאמורים להחליף אותם.

הספר והמונחים הכלולים בו הינם משמעותיים מאחר שהם משקפים - באופן מדויק ורשמי - את האמונות, האידיאולוגיה והמדיניות של הרש"פ. "מבט לתקשורת פלסטינית" מתעד מזה שנים כיצד השיח הפנימי של הרשות הפלסטינית, המופנה לבני עמה, שולל בעקביות את זכות הקיום של ישראל ומאדיר פעולות של רצח ישראלים ויהודים כמעשי גבורה של "התנגדות." מדריך מינוח זה, שפורסם על-ידי הרש"פ, חוזר ומאשר את העמדות והמסרים של הרשות הפלסטינית, שהתקשורת הבינלאומית ומדינות העולם לרוב אינן מבינות, מכחישות או מתעלמות מהם.

המינוח של הרש"פ משקף את שלילת זכות הקיום של ישראל
הרש"פ אינה מכירה בזכותה של ישראל להתקיים, ובהתאם לכך ההקדמה לספר של משרד ההסברה הפלסטיני מדגישה כי על הפלסטינים להימנע משימוש במונחים המתייחסים לקיום של ישראל כדבר "טבעי." עפ"י המדריך, השימוש במינוח הישראלי הופך את "מהות המפעל הציוני (כלומר הקמת המדינה היהודית), ממפעל קולוניאליסטי גזעני, למפעל של הגדרה עצמית ועצמאות לעם היהודי."

הספר מעודד פלסטינים להשתמש במונחים המצביעים על כך שישראל היא תוצאה של "מפעל קולוניאליסטי גזעני," ומנחה שלא להשתמש במונח "ישראל" בלבד, אלא להשתמש בביטוי "קולוניאליזם ישראלי." על פי הרשות הפלסטינית, השימוש במונח "ישראל" כשלעצמו הוא שגוי, מכיוון שהדבר "מתאר את ישראל כמדינה טבעית."

הריגת אזרחים ישראלים אינה טרור אלא "התנגדות"
עיקרון נוסף באידיאולוגיה של הרש"פ הינו סירוב להכיר בהתקפות של פלסטינים בהן נהרגו ישראלים, ובכלל זה פיגועי התאבדות נגד אזרחים, כטרור. לפיכך, הרשות הפלסטינית בחרה במונחים הבאים כדי להחליף את המונחים המתייחסים לטרור, המקובלים בישראל וברחבי העולם:

מונח ישראלי מונח פלסטיני-ערבי
טרור התנגדות
מחבל איש ההתנגדות
פעולות (פיגועי) התאבדות פעולות בקשת-שהאדה
האלימות הפלסטינית ההתנגדות הלגיטימית
הרוג שהיד
אלימות הדדית תגובת ההתנגדות

הרש"פ מסרבת להכיר בכך שהמאבק של ישראל נגד הטרור הפלסטיני הוא הגנה עצמית. באמצעות המינוח, היא מנסה לעשות דה-לגיטימציה לכוחות ולאמצעי הביטחון הישראליים בכך שהיא מחליפה את המונחים הבאים:

מונח ישראלי מונח פלסטיני-ערבי
שר ההגנה (הביטחון) הישראלי שר המלחמה הישראלי
כוחות הביטחון הישראליים כוחות הכיבוש הישראליים
גדר ההפרדה גדר ההפרדה הגזענית

הרש"פ מסרבת להתייחס לאזרחי ישראל הערבים כ'ערבים ישראלים' או 'ישראלים ערבים'. משרד ההסברה הפלסטיני כותב:
"המונח החלופי ל'ערביי ישראל' הוא 'העם הפלסטיני בשטחי 48'."
 
המונח "שטחי 48'" הוא מטבע לשון פלסטיני שנועד לשלול הכרה בישראל, אשר מחליף כל התייחסות לשטחי ישראל שבקו הירוק. מטבע לשון זה, הוא למעשה קיצור של הביטוי המלא הנמצא בשימוש ע"י הרש"פ - "השטחים הפלסטיניים שנכבשו ב-1948."

כחלק משלילת זכות הקיום של ישראל, הרש"פ מסרבת להכיר באלפי שנות היסטוריה ותרבות יהודית בארץ ישראל. הספר כולל מונחים פלסטיניים שמומלץ להשתמש בהם במקום המינוח הישראלי הקשור להיסטוריה ולמסורת:

מונח ישראלי מונח פלסטיני-ערבי
מגן דוד כוכב בעל שישה קודקודים
כותל הדמעות (הכותל המערבי) כותל אל-בוראק
הר הבית החָרָם (המתחם הקדוש) הירושלמי הנכבד
הארץ המובטחת ארץ פלסטין
יהודה ושומרון הגדה המערבית הכבושה

ספר זה, שפורסם על ידי משרד ההסברה הפלסטיני חשוב משום שהוא מאשר במסמך רשמי של הרש"פ ומודיע בגלוי את מה שמכון "מבט לתקשורת פלסטינית" מתעד ומפרסם מזה שנים - שהמינוח של הרש"פ, בו משתמשים מנהיגי הרשות הפלסטינית וכלי התקשורת הנמצאים תחת שליטתה - הוא מינוח שנבחר בקפדנות, ומשקף את העמדה והמדיניות הרשמית של הרש"פ. להלן דוגמאות נוספות מהספר של משרד ההסברה הפלסטיני, המופיע באתר האינטרנט שלו:

כותרת הספר: "המינוח - בתחום התקשורת והתרבות הפוליטית"
מאת: משרד ההסברה
הקדמה:
"המינוח הפוליטי, התרבותי והתקשורתי הינו כלי יסודי בסכסוך הערבי-פלסטיני - ציוני-ישראלי לאורך המאה האחרונה... ההפצה הישראלית והאמריקנית של המונחים המורעלים [האלה היום], בצורה של חדירה וחלחול תקשורתי לתחומים נרחבים בדעת הקהל העולמית. אך הדבר המסוכן יותר מתבטא בחדירת המונחים המורעלים אל דעת הקהל הערבית והפלסטינית, הנגררת למלכודת השימוש בהם, ללא בדיקה וסינון
...
בזמן שהמינוח הישראלי פועל לסלף את [דמות] המאבק הלאומי הפלסטיני, הוא פועל להפוך את מהות המפעל הציוני, ממפעל קולוניאליסטי גזעני, למפעל של הגדרה עצמית ועצמאות לעם היהודי...
באפריל 2009 משרד ההסברה ערך סימפוזיון בנושא המינוח בתרבות, בפוליטיקה ובתקשורת... אנו אספנו את הדברים (המונחים הנכונים) על מנת להוציאם בספר זה, כדי שיהווה תוספת חשובה למאבקנו הנמשך מאז ראשית המאה שעברה, להסגת הכיבוש ולהקמת מדינתנו הפלסטינית העצמאית..."

"נספח (1) - מונחים פוליטיים בצל הסכסוך הערבי-ישראלי
ראשית - הקולוניאליזם הישראלי
זהו מונח אסור עד מגונה אצל העם והמדינה בישראל. להוציא קבוצה אליטיסטית של משכילים וכמה 'היסטוריונים חדשים' [שכן משתמשים בו]... יש לתמוה על כך שהשיח הפוליטי והתקשרותי הערבי והפלסטיני אינו כולל את המונח 'קולוניאליזם', כשהוא מתאר את מדינת ישראל. השיח הפוליטי, גם כשהוא קיצוני וגם כשהוא מתון, מתאר את ישראל כמדינה טבעית, והוא אינו מלווה אותה במונח 'קולוניאליזם'."
 
מונחים אחרים מטבלת משרד ההסברה הפלסטיני:

מונח ישראלי מונח פלסטיני-ערבי
פריסה (ישראלית) מחדש נסיגה מאדמות כבושות
הפלסטינים העם הפלסטיני
הרשות הפלסטינית הרשות הלאומית הפלסטינית
שטחי הרשות ו'האוטונומיה' השטחים הפלסטיניים המשוחררים
מזרח ירושלים ירושלים הערבית
אדמות הסכסוך האדמות הכבושות
השיבה (של פליטים) זכות השיבה (של פליטים)
הדרישות הפלסטיניות הזכויות הפלסטינית
הרשויות הישראליות רשויות הכיבוש הישראלי
בתי הכלא הישראליים בתי הכלא של הכיבוש הישראלי
הקו הירוק גבולות שנת 1967

הספר מפורסם באתר האינטרנט של משרד ההסברה הפלסטיני, ופתוח לקהל לקריאה
[http://www.minfo.ps, נבדק לאחרונה ב-18/06/2012]

האוכלוסייה הפלסטינית התחילה להשתמש בהנחיות הללו, גם לפני שהן הפכו לרשמיות בספר. דוגמא אחת לכך היא תוכנית בטלוויזיה הפלסטינית משנה שעברה שדנה בנושא המינוח, אשר כללה את האמירה הבאה של מנחה בטלוויזיה הפלסטינית, ודוגמאות למונחים שיש להשתמש בהם במקום במונחים "השגויים".
במהלך ראיון עם פרופסור מוהנד עבד אל-חמיד, אמרה המנחה:
מנחה: "בוא נראה ביחד קבוצה של מונָחים, שהעיתונאים שוגים לרוב כשהם משתמשים בהם בכתבותיהם ובכתיבתם":
רשימת המונָחים מוצגת על המסך ומוקראת על ידי קריין:
 
מונח ישראלי מונח פלסטיני
"המשא ומתן הדרך היחידה" "המשא ומתן אחת הדרכים"
"ישראל" "הכיבוש הקולוניאליסטי הישראלי"
"הנכבה" "טיהור אתני"
"ההתנחלויות" "הקולוניות"
"הטרור" "ההתנגדות"
"גדר ההפרדה" "חומות ההפרדה הגזענית"
"ההרוגים [הפלסטינים]" "השהידים"

[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 16/06, 08/09, 2011]
לחץ לצפייה בסרטון

דוגמא נוספת לשימוש של האוכלוסייה במונחים אלו היא ראיון עם המחבלת אחלאם תמימי אשר שודר בטלוויזיה הפלסטינית לאחר שהיא שוחררה בעסקת שליט. באוגוסט 2001 תמימי בחרה במסעדת סבארו בירושלים שתהיה יעד לפיגוע והובילה לשם את המחבל המתאבד. 15 אנשים נרצחו בפיגוע, שמונה מתוכם ילדים.

במהלך הראיון מכנה תמימי את המחבל המתאבד "מבקש-השהאדה," ואת פיגוע ההתאבדות היא מכנה "פעולת בקשת-השהאדה" - בדיוק כפי שמשרד ההסברה ממליץ:

אחלאם תמימי: "משימתי היתה רק לבחור את המקום ולהוביל את מבקש-השהאדה (המחבל המתאבד). ערכתי את התכנון הכללי של הפעולה, אך מבקש-השהאדה (המתאבד) היה צריך לבצע אותה. אמרתי לו שייכנס למסעדה, יאכל ארוחה, וכעבור רבע שעה לבצע את פעולת בקשת-השהאדה (פיגוע התאבדות)... התפקיד שלי היה להגשים עבור מבקש-השהאדה הזה, את החיים המאושרים (כלומר החיים הטובים בגן העדן המובטחים לשהידים) שהוא רצה."
מראיין: "לא חשבת על האנשים שהיו בתוך המסעדה? הילדים? המשפחות?"
אחלאם תמימי: "לא" ...
המראיין: "את יודעת כמה ילדים נהרגו בסבארו?"
אחלאם תמימי: "אני חושבת שהיו שם שלושה. שלושה ילדים נהרגו בפעולה, אני חושבת."
המראיין: "שמונה."
אחלאם תמימי: "שמונה?! (מחייכת) שמונה."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 08/09/2011]
לחץ לצפייה בסרטון

כמו כן, המינוח והחינוך של הרשות הפלסטינית הגדירו מאז ומתמיד את ישראל כבלתי לגיטימית וכמפעל קולוניאליסטי זר, כפי שממליץ משרד ההסברה. להלן דוגמאות שהתפרסמו בעבר בכלי התקשורת הרשמיים של הרש"פ, הטלוויזיה הפלסטינית ובעיתון הרש"פ היומי:

עומר אל-ר'ול, יועצו הפוליטי של ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד:
"ישראל היא מדינה שקמה על בסיס תוקפנות וקולוניאליזם..."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 08/04/2011]

"פרופסור סמיח חמודה מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת ביר זית, הציג ניתוח של מחקרי הנשיא מחמוד עבאס בנושא האידאולוגיה הציונית... הנשיא [עבאס] קשר בין הציונית לאימפריאליזם, תוך שהוא בוחן את הסיבות לצמיחת הציונות באמצעות ניתוח מדעי של החברה האירופית ובעיית היהודים באירופה, וקושר זאת בשאיפות המערביות במזרח הערבי. הוא הוסיף: 'במחקרי הנשיא, התנועה הציונית אינה יהודית או נובעת מרצונותיהם של היהודים עצמם, אלא תנועה קולוניאליסטית אימפריאליסטית שרצתה להשתמש ביהודים ולגייס אותם לטובת התוכניות הקולוניאליסטיות המערביות.'"
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 27/07/2010]

"המדינה הציונית היא נטע בלתי טבעי, תוצר של פרויקט קולוניאליסטי-התנחלותי של גירוש [התושבים המקוריים] ויישוב [תושבים זרים במקומם]. היא נקבעה כעובדה בשטח לטובת מטרות קולוניאליסטיות..."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, כותב הטור עאדל עבד אל-רחמן, 04/11/2011]

בתוכנית ההיסטוריה בטלוויזיה הפלסטינית "עדים ועדויות":
החוקר הפלסטיני ח'אלד עאיד: "המפעל הציוני כולו הוא מיסודו מפעל של התנחלות, שהחל בשלהי המאה ה-19. הוא היה ועודנו מבוסס על הבאת מהגרים יהודיים... ועל הקמת מושבות."
החוקר הלבנוני מסעוד זאהר:"המפעל הציוני הוא חלק בלתי נפרד מהתוכנית האימפריאליסטית להשתלט על המולדת הערבית ועל חלקים נוספים של העולם."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 19/05/2011]

ספר לימוד רשמי של הרש"פ מגדיר גם הוא את ישראל כדוגמא לקולוניאליזם:
"קולוניאליזם: פלסטין הייתה נתונה לכיבוש בריטי לאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת 1917, ולכיבוש ישראלי בשנת 1948."
["חינוך לאומי לכתה ו'", עמ' 16, ספר לימוד של הרש"פ הנמצא בשימוש כיום.
http://www.pcdc.edu.ps/textboo ks/watanyeh_G6.pdf,
נבדק לאחרונה ב-18/06/2012]