|
ילדה בטלוויזיה הפלסטינית:
"בשם דם הצעירים,
ירושלים תחזור אלינו...
נשחרר כל סנטימטר מידם של הזרים"
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
בתוכנית לילדים, טלוויזיית הרשות הפלסטינית הציגה ילדה שרה שיר, החוזה את תבוסתה של ישראל בשדה הקרב. השיר מתחיל בדמוניזציה של ישראל כמי שחטפה ואסרה את הילדה, ובכך מנעה ממנה מלהגיע לבית הספר ולשחק: "לקחו ממני את ספרי... קשרו אותי, כיסו את עיני, והכניסו אותי לטנק."
סיום השיר מעודד את הצעירים להשתתף במלחמה לשחרור האדמה: "נשחרר כל סנטימטר מידם של הזרים," ומשבח את ההקרבה העצמית "בשם דם הצעירים," כדי ש"ירושלים תחזור אלינו."
השאיפה למות למען "פלסטין" הוצגה כמטרה לילדים גם בשיר אחר, שבוצע על ידי זמרים וילדים קטנים, מול בכירי הרש"פ ובכללם ראש הממשלה סלאם פיאד, באירוע חגיגי של תנועת פת"ח, בינואר 2012:
"כמה את יפה ארצי...
עמדת באורך רוח ומצאת את ילדייך הגיבורים...
הוי ארצי הטהורה, ארווה אותך מדמי,
באדמתך הירוקה אחיה ואמות...
אפדה אותך בחיי, הוי ארצי"
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 05/01/2012]
שיר בעל מסר דומה ששודר בטלוויזיה הפלסטינית, אומר לילדים:
"הו ילדי האבנים, למדו את החוטאים [ישראל]
כיצד הירי לא מפחיד, איך לשמור על הכבוד, וכי מוות למען הארץ אינו טרור."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 24/02/2012]
מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" מתעד כיצד טלוויזיית הרש"פ משדרת ילדים ששרים על אלימות ועל החרבת ישראל.
שתי ילדות הקדישו לדודתן הנמצאת בבית כלא באשמת סיוע למחבל מתאבד, שיר שכלל את המילים: "אני רוצה לשאת מקלע ורובה," ו"על ישראל ננחית מכה."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 28/05/2012]
במהלך מסע הטרור הפלסטיני ("אינתיפאדת אל-אקצא," 2000 - 2005), הרש"פ באופן פעיל עודדה ילדים לבקשת-שהאדה (מוות למען אללה), ולהקרבה עצמית למען "שחרור פלסטין." על אף שזוהי כיום תופעה נפוצה פחות, הרש"פ עדיין מציגה את מות-השהידים כמטרה נעלה לילדים.
להלן תמלילים יותר מלאים של השירים הנזכרים לעיל:
ילדה נשבעת "בשם דם הצעירים" לשחרר את ירושלים בטלוויזיה הפלסטינית:
ילדה: "אומרים עליי שאני טרוריסט
אך אני לא טרוריסט.
מה את רוצה שאני אעשה, אמא,
לקחו ממני את ספרי
הם קשרו אותי, כיסו את עיניי
והכניסו אותי לטנק.
הם השליחו אותי לחדר חשוך
ושמו עליי מעקב.
לא נתנו לי לראותך, אמא,
ולא נתנו לי לראות את חבריי
התגעגעתי ללכת לבית ספרי
והתגעגעתי למשחקיי...
אני נשבעת בדמעות הילד... בשם דם הצעירים
ירושלים תחזור אלינו...
אנחנו נשחרר כל סנטימטר
מידם של הזרים."
מנחת הטלוויזיה: "בראבו, בראבו, מחיאות כפיים!"
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 08/09/2012]
ילדים שרים באירוע חגיגי של פת"ח והרש"פ: "הו ארצי הטהורה, ארווה אותך מדמי"
"כמה את יפה, ארצי
האהבה בלבי אליך היא גדולה...
גידלת וחינכת דור אחר דור
עמדת באורך רוח ומצאת את ילדייך הגיבורים...
הו ארצי הטהורה, ארווה אותך מדמי
באדמתך הירוקה אחיה ואמות
אדמתך מרווה אותנו, הטוב שלך מספק אותנו
פדה אותך בחיי, הו ארצי
חיקך מחמם אותנו
אדמתך מרווה אותנו, הטוב שלך מספק אותנו
אפדה אותך בחיי, הו ארצי
חיקך מחמם אותנו."
[בין מוחאי הכפיים בקהל: ראש ממשלת הרש"פ סלאם פיאד, מזכ"ל לשכת הנשיאות טייב עבד אל-רחים, מזכ"ל אש"ף יאסר עבד רבו.]
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 05/01/2012]
שיר בטלוויזיית הרש"פ מציג את "המוות למען הארץ" כדבר נעלה:
"אל תבכי פלסטין על מצבך - זקפי את קומתך על גיבוריך
תני לפחדנים לראות כיצד ילדיך לא נכנעו לפחד בשיא החרדה
הו ילדי האבנים, למדו את החוטאים [ישראל] כיצד הירי לא מפחיד,
איך לשמור על הכבוד, וכי מוות למען הארץ אינו טרור
הטרור הוא הכובש ועוזריו, ולא אלה שטעמו את המוות וראוהו, אך לא הושפלו,
ולא הילד אשר יונק פחד וגירוש אך אינו נכנע, והוא נשבע, כשיגדל הוא ימשיך באותה הדרך.
אל תיעצב, אללה איתך הו העם האדיר,
אל תיעצב, בעזרת אללה."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 24/02/2012]
שתי ילדות מקדישות שיר לדודתן הכלואה בישראל:
"אני רוצה לדקלם שיר עבורך [האסירה סנאא]:
מה אני עושה פה כשאויבי נמצא בארץ אבותיי?
אני רוצה להגן, אני רוצה להילחם,
אני רוצה לשאת מקלע ורובה.
ומחר כשתפרוץ המלחמה,
לא יהיה לי איכפת ממך [אויבי] ולא מהמערב,
ומחר כשתפרוץ המלחמה,
לא יהיה לי איכפת ממך [אויבי] ולא מהמערב,
ועל ישראל ננחית מכה, ועל ישראל ננחית מכה,
ונחזיר אותך, ארץ אבותיי,
ונחזיר אותך, ארץ אבותיי."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 28/05/2010]
|