פרסומי PMW
שר ברשות הפלסטינית: המודל של הסכמי הרש"פ הוא "הסכם חודייביה" של מוחמד
Share |
שר ברשות הפלסטינית: המודל של הסכמי הרש"פ
הוא "הסכם חודייביה" של מוחמד


מוחמד כרת הסכם שלום ל-10 שנים עם אנשי העיר מכה,
אך לאחר שנתיים הוא תקף אותם וכבש את העיר

השר לעניינים דתיים ברש"פ אל-הבאש, בנוכחותו של עבאס,
השווה את הסכמי הרש"פ עם ישראל להסכם של מוחמד
אשר לא הוביל לשלום אלא לתבוסת הפרטנר להסכם -
"זוהי הדוגמה, זהו המופת"


איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק

ערב חידוש שיחות השלום עם ישראל, השר לעניינים דתיים ברש"פ, מחמוד אל-הבאש, אמר בדרשת יום שישי, כי מנהיגי הרש"פ אשר חתמו על הסכמים עם ישראל, ידעו כיצד ללכת " בדרך הנכונה שתוביל להישג - בדיוק כפי שעשה הנביא עליו השלום בהסכם השלום של חודייביה." אל-הבאש נתן את הדרשה בנוכחותו של היו"ר מחמוד עבאס, והיא שודרה בטלוויזיה הרשמית של הרש"פ.

לחץ כאן לצפייה

הסכם חודייביה הוא הסכם שלום ל-10 שנים שנחתם בין מוחמד, נביא האסלאם, לבין אנשי שבט קורייש, ששלטו אז במכה והיו יריביו. ואולם, שנתיים לאחר מכן, מוחמד תקף את מכה וכבש אותה. השר הפלסטיני לעניינים דתיים הדגיש בדרשת יום שישי שלו כי הסכמתו של מוחמד לחתימת הסכם השלום בחודייביה לא הייתה "אי-ציות" לאללה, אלא "פוליטיקה" ו"ניהול משבר". השר הפלסטיני המשיך ואמר כי למרות הסכם השלום הזה, מוחמד נביא האסלאם "כבש את מכה" לאחר פחות משנתיים. אל-הבאש סיים את השוואתו באמירה כי הסכם חודייביה איננו רק עבר היסטורי, כי אם "זוהי הדוגמה, זה המופת."

גם יאסר ערפאת השווה את הסכמי אוסלו עם הסכם חודייביה:

"הסכמים אלו, איני חושב אותם ליותר מההסכמים שנחתמו בין הנביא מוחמד לשבט קורייש, ואתם זוכרים שהח'ליף עומר סירב להסכם זה וחשב אותו ל"סולחה דאניה" [הפסקת אש מגונה]. אך מוחמד קיבל אותו, ואני מקבל עתה את הסכמי השלום של אוסלו."
[הקלטה של נאומו של ערפאת ביוהנסבורג, 10/05/1994]

לחץ כאן לשמיעה

להלן תקציר מהדרשה של השר לעניינים דתיים ברש"פ, מחמוד אל-הבאש:

"אנו שונאים מלחמה. איננו רוצים מלחמה. איננו רוצים שפיכות דמים, לא לנו ולא לזולתנו. אנו רוצים שלום. אנו אומרים זאת משום שתרבותנו מושתתת על כך, ומשום שדתנו מבוססת על כך. כן, אנו רוצים שלום, אך לא כל שלום. אנו רוצים שלום המבוסס על צדק. ועל כן, ההנהגה הפלסטינית ואש"ף לא החמיצו שום הזדמנות לכונן שלום...
תחושת האחריות של ההנהגה הפלסטינית כלפי בני עמה גרמה לה לפני קרוב ל-20 שנה לנקוט צעדים מדיניים למרות שהם עוררו מחלוקת, עוררו ביקורת רבה והתנגדות רבה מצד חלק מהאנשים, אלא שהם הובילו לכך שאנו נמצאים כאן היום, לכך שיש רשות [פלסטינית], ולכך שהעולם הכיר אחר כך במדינה.
כל זה לא היה קורה באמצעות ההרפתקה האימפולסיבית של חמאס, אלא באמצעות התבונה של ההנהגה, באמצעות פעולה מושכלת, באמצעות שיקול דעת, ובאמצעות הליכה בדרך הנכונה שמובילה להישג, בדיוק כפי שעשה הנביא [מוחמד] בהסכם חודייביה, למרות שחלק התנגדו... בליבם של חברי הנביא בערה חימה וזעם על כך, והנביא אמר: 'אני שליח אללה ולא אמרה את פיו'.
אין זה אי-ציות [לאללה], זאת פוליטיקה, זה ניהול משבר, ניהול מצב, ניהול סכסוך, אללה כינה את הסכם הזה ניצחון ברור...
עומר אבן אל-ח'טאב אמר: 'שליח אללה, האם זהו ניצחון? האם זה הגיוני? זה ניצחון? אנו מוותרים, חוזרים על עקבותינו, ואיננו נכנסים למכה. זה ניצחון'?
[הנביא מוחמד] אמר: 'כן, זהו ניצחון.'
ואחרי פחות משנתיים, חזר הנביא על בסיס ההסכם הזה וכבש את מכה.
זאת הדוגמה, זה המופת."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 19/07/2013]